יום רביעי, 15 באוגוסט 2012

פוסט 3: כמה דברים מעניינים מהשבוע האחרון



אני אפתח בזה שבצורה מאוד מפתיעה מצאתי את הראש חסר השיער שלי על השער של "מוסף ירושלים" של "ידיעות אחרונות". זה היה שינוי מאוד מרענן לפגוש אנשים שרוצים לשמוע מה דעתך - ולא מחפשים דרכים להשתיק אותך.
קישור לכתבה המלאה (כאלבום בפייסבוק). והנה זה מתוך אתר האינטרנט.
זה מופיע ראשון כשמחפשים את השם שלי בגוגל, אבל נחיה עם זה.

הסרטון הראשון שאני אשמח אם תראו גרם לי לחשוב מחדש על כל תפיסת העולם הרכושנית שלנו, מגיע מאתר Ted.com והוא אחד המעניינים שראיתי שם.



אם אתם רוצים, אחרי שלחצתם "פליי" אתם יכולים ללחוץ על Subtitles -> Hebrew לנוחיותכם.

הנושא הבא לקוח מנושא אחר לגמרי והוא הקשר בין בריאות לתאגידי התרופות.
סרטון קצר ומאוד מעניין ששווה להקדיש לו כמה דקות.






אחרי שני הדברים הכבדים האלה, שמתי לב בזמן האחרון שלמרות שכולם אוהבים ואפילו מעריצים את בוב מארלי, מעט מאוד מכירים באמת את הסיפור של העם הג'מייקני והקשר שלו אל אפריקה. בכל מקרה, היילה סלאסי מושל אתיופיה בשנים 1930 - 1974 (לא כולל 1936 - 1941 אז הייתה אתיופיה תחת כיבוש איטלקי),  הפך בשבילם למשהו בין משיח לאל, והם מאמינים בזה עד היום. ואם אנחנו מחפשים את הקשר היהודי כמו מראיינת של גיא פינס - הם האמינו בו כי היו לו תעודות שמוכיחות שהוא צאצא של דוד המלך, בעקבות נישואי שלמה ומלכת שבא. השיר הבא מבוסס על נאום שלו:




That until the philosophy which holds one race superior and another inferior
 is finally and permanently discredited and abandoned:
That until there are no longer first-class and second class citizens of any nation;                 That until the color of a man's skin is of no more significance than the color of his eyes;
That until the basic human rights are equally guaranteed to all without regard to race;          That until that day, the dream of lasting peace and world citizenship and the rule of international morality will remain but a fleeting illusion, to be pursued but never attained;
And until the ignoble and unhappy regimes that hold our brothers in Angola, in Mozambique and in South Africa in subhuman bondage have been toppled and destroyed;
Until bigotry and prejudice and malicious and inhuman self-interest have been replaced by understanding and tolerance and good-will;  Until all Africans stand and speak as free beings, equal in the eyes of all men, as they are in the eyes of Heaven; Until that day, the African continent will not know peace. 
We Africans will fight, if necessary, and we know that we shall win, as we are confident in the victory of good over evil. 

החלטתי להדביק כאן את הפסקה מתוך הנאום של היילה סלאסי ולא את השיר המדויק. הדבר המעניין הוא שהמילה War בכלל לא מוזכרת בנאום. שימו לב איך בשורה האחרונה הוא אומר שהאפריקאים יילחמו, אבל לא בינם לבין עצמם אלא אל מול המדינות שהביאו אותם למצב הזה - מדינות העולם ה"נאור". אפשר לראות קריצה דומה בשיר אחר של מרלי, אחד המפורסמים שלו - Redemption Song וזה יופיע בלינקים בסוף.




לעיון נוסף, לסקרנים ולבעלי זמן פנוי:

השיר  Redemption Song נפתח במילים:
Old Pirates yes they rob I
Sold I to the merchant ships
בוב בעצם מספר את סיפור העם הג'מייקני שנחטף מאפריקה, 10,000 איש ביום, אל האי ג'מייקה שהיה אז לא מיושב ככל הידוע, ע"מ להיות עבדים של הבריטים ששלטו אז בחצי עולם והיום שולטים בכולו דרך ארה"ב (אבל זה ליום אחר).
קישור לשיר.

בנוגע לנאום של היילה סלאסי והשיר War שנכתב בהשראתו, סרטון שמסביר יפה מאוד, באנגלית מאוד ברורה על הנושא, באמת מעניין.
לרציניים באמת - הנאום המקורי באמהרית עם דיבוב לאנגלית (אם יש לכם מערכת סבירה כל רמקול ישמיע שפה ואז קל מאוד להקשיב. נמצא כאן.) וגרסא כתובה של הנאום מתורגם לאנגלית כפי שהוקרא באוזניות באו"ם וגם ברדיו, כאן.


עוד דבר מעניין שמצאתי הוא של טופאק שאקור, הראפר המשפיע בכל הזמנים, שהיה דתי אדוק וחסר דת בו זמנית.
הנה קטע קצר שלו מתורגם לעברית, גאון אמיתי. יש טיפה דיבור לא נאות אבל ככה מדברים שקהילה ממנה הוא בה וצריך לכבד אותו, והתוכן שווה את זה.

סרטון מעניין, "אל תתייגו את הילדים שלכם", מנסה לעשות קצר סדר בבלאגן של התרופות הפסיכיאטריות והמצאת המחלות למטרות רווח, אבל מכיוון יפה ומיוחד.

מאמר יפה שהופיע בווינט על רגאיי, מסביר המון על ההתפתחות המוזיקלית ועל הרקע, כאן.

עוד דבר יפה שנתקלתי בו, מדבר על הידע של יאיר לפיד בחינוך ועל אמינות הנתונים שלו. מומלץ.

יום רביעי, 25 ביולי 2012

פוסט 2: שינוי של 360 מעלות


האימרה המפורסמת משוייכת לאלון מזרחי המבריק בדרך כלל שמעד במקרה זה.

אחרי ההסבר הארוך ולא מספיק מפורט שנתתי לכם על החשיבות בלקנות זכות השפעה במפלגות,
הגעתי למסקנה שעלי לנסות ולהראות לכם את כל השינוי שלדעתי אנחנו כבני אדם צריכים לעבור.

טקסט זה הוא המשך ישיר לפוסט 1 שכתבתי לפני כחודשיים, כדי להבין את הדברים אמליץ להקדים ולקרוא אותו.

המון אנשים שאני פוגש ומדבר איתם אומרים לי לשלוח להם קישורים לסרטים, תמונות או טקסטים שקראתי,
כדי להרחיב קצת את האופקים, אבל אני כבר מבולבל ולא יודע למי הבטחתי מה ולמה.
חשבתי שכאן אוכל לתת את דעתי במקביל לזה שאתן קישורים לדברים מעניינים שנתקלתי בהם.
אני מקווה שכל אדם סקרן ייכנס פעם בכמה ימים ויראה דברים ממקורות מידע שלא ממומנים ע"י בעלי ההון,
מה"ימין" או מה"שמאל" או מאיזה בלוף אחר שהם ממציאים לנו. ואם כן אז דרך משקפיים של סקרנות ופתיחת עיניים.

אני רוצה לפתוח בסרטון חדש שהוציאה תנועת "מתפקדים":


הסרטון מציג את הבעיה בצורה חדה ומדוייקת. אבל כמו שציינתי בפוסט הראשון, הבעיה הרבה יותר עמוקה מהרצון והיכולת לשלם 50 שקל בשנה. עלינו להבין שלבקש טובות ולצעוק ברחובות לא יביאו לנו תועלת.
הכח משחית מיסודו ולכן עלינו לבנות ולחזק כל מנגנון בקרה אזרחי אל מול רודפי הכח ומשרתי האינטרסים, כדי שגם לאינטרס שלנו ידאגו.
בשיחות חולין, באקדמיה, בתקשורת ובחינוך - אנו דואגים להלל ולשבח את הדמוקרטיה.
אך למעשה איננו עושים את המאמץ המקסימלי, ולמעשה אפילו לא את המאמץ המינימלי כדי לשלוט בנבחרינו. למעשה כאשר אחוז קטן מהעם מחזיק זכות השפעה במפלגות הגדולות - אנחנו אפילו לא יכולים לבחור מי ישלוט בנו.

בשביל להתחיל ולהשיג חזרה שליטה על החיים של עצמנו עלינו תחילה להיות מסוגלים להאמין שדברים שלא העלינו על דעתינו הם נכונים, ולהפך - דברים שהיינו בטוחים בהם עד היום מבוססים על שקר.
אני אוסיף תמונה יפה שממחישה בצורה מדוייקת את הנושא:


חשוב לי מאוד לדבר על "המחאה החברתית", אני מעדיף להסתכל עליה כאל התעוררות חברתית. עלינו להבין לפני הכל - שמקורות המידע שלנו לגביה אינם אמינים ועלינו לפקפק בהם קודם כל. אחרי עיון מעמיק ובחינת האינטרסים של המדיה בנושא זה, אתם תבינו את מה שהבנתי - האנשים שמפמפמים לנו מידע על מובילי המחאה, ארגוני המחאה, מטרותיה, הישגיה ועתידה - הם אותם האנשים שנגדם היא מופנית. די להסתכל בתרשים הבא כדי להתחיל ולהבין את המצב:


דוגמא לאיך המדיה עושה מאיתנו צחוק אפשר לראות במקרה הבא. יאיר לפיד כידוע לכם מציג את עצמו כ"מנהיג" מעמד הביניים שבהקרבה רבה ורק למענינו ויתר על משרה נחשקת בשביל להוביל את העם אחרי המחאה החברתית.
מכניסה ראשונה לאתר כבר מתחילות לעלות הבעיות:
 - תקנון וחוקת המפלגה אינם מופיעים באתר. כך מרחיק לפיד את הציבור מהתקנון הדיקטטורי שלו.
 - רשימת המפלגה אינה מופיעה. ייתכן ואנחנו לקראת בחירות אך בשביל לדעת במי אנחנו תומכים חוץ ממראיין נחמד בצורה מעיקה (יש שיגידו חנפן) ועיתונאי מיין-סטרים בינוני נצטרך לחפש בגוגל וגם אז נגיע למידע מעורפל.
אבל חמור מכל - יאיר כלל לא מייצג את המחאה החברתית. הוא מיליונר, אתרוג של התקשורת, את התואר השיג בקומבינה, אינו מבין בכלכלה, חינוך, ביטחון, רווחה, תחבורה - למעשה בשום נושא חוץ מתקשורת. כאשר גם שם לא מילא תפקיד ניהולי בכיר.
יאיר מייצג תפיסה משיחית - לפיה אצל אנשים מסויימים ידע וכח אינסופיים ועלינו להצביע בשבילם פעם בארבע שנים (או פחות בדרך כלל) ובין לבין אנחנו יכולים לנוח על הכורסא ולחשוב שדואגים לנו. מעבר לכך שהיא שגויה, היא בוודאי לא נכונה לגביו. ההתעוררות בישראל, כמו בכל העולם, באה להציג מודל הפוך לחלוטין - בניית וחיזוק כלים שיאפשרו לנו להיות מעורבים ככל הניתן, להילחם על שקיפות ולפקח על הכסף שלנו, כמה ממנו עולה למעלה וכמה חוזר אל העם. במקום מפלגה דמוקרטית שבה כל אחד יכול לבחור ולהיבחר, המחזקת תפיסה שהשינוי נמצא בכל אחד ואחת מאיתנו - הקים מפלגה המבוססת על שקר, שהוקמה מתוך שילוב של אינטרסים אישיים, רצון להתחכך עם ההון, אהבת הכח והשליטה, הערצה אישית לאביו (טומי לפיד) ולאביו הרוחני (אהוד אולמרט, עליו אין צורך לפרט) ובוודאי עוד סיבות שאינן דאגה לעם.
אם הכעסתי אתכם בדבריי, אבקש שתקחו כמה נשימות ותראו את הסרטון הבא, שהוקלט בכנס הרבנים האורתודוקסיים בארצות הברית. במציאות קפיטליסטית המבוססת על רכוש, כסף וכח, עלינו להבין שרבנים אלה המחזיקים בידם את קולות הקהילות היהודיות מעורבבים היטב עם ההון והשלטון, בדיוק כמו בארץ - אך להערכתי בקנה מידה גדול יותר.
ובזמן שמאות אלפים יוצאים לרחובות, חיילים משוחררים אינם יכולים לממן לימודים וזוגות צעירים אינם יכולים לממן דירה ללא הוריהם, יותר ויותר מועסקים כעובדי קבלן (עבדים של התקופה), ניצולי שואה לא יכולים להתקיים בכבוד, חוב המדינה גדל משנה לשנה בעוד בעלי ההון משלמים אחוזי מס בודדים על רווחיהם (ועוד זוכים בפרס התעשיינים), מגיע יאיר לפיד שגדל כילד שמנת אמיתי למעצמת הקפיטליזם העולמית וזה מה שהוא אומר:


(אבקש מכם לשתף את הסרטון הזה ספציפית לכל מי שחשוב לכם, שלא ייתקל בו אחרי שהצביע)

הוא לא מסכים עם התפיסות הכלכליות של אלה הדורשים לרסן את ההון ולפרק את הריכוזיות בתעשיה, מסחר ותקשורת.
הרי אנחנו מבחינתו חבורת קומוניסטים חולמניים שעדיין חיים בשיכרון נעורים, ונתעורר כשנגיע לגיל 30 ונבין איך העולם שאולמרט ודומיו בנו בשבילנו מתנהל על חשבוננו ונתפכח. ואם אתם מאמינים שעלינו להיאבק לאיכות חיים גבוהה יותר ועברתם את גיל 30 - לדעתו אתם טיפשים (הוא מקווה שאנחנו מספיק טיפשים כדי גם להצביע לו).

כל אחד מאיתנו שיקדיש כמה דקות של חקר ענייני בנושא של הליצן הזה יבין שזאת תחבולה מגעילה ואנו נוכיח לעצמנו כעם שמגיע לנו הסבל אם עיתונאי ומראיין יגיע לתפקיד שר בכיר על סמך הדוקטורט שיש לו בכלכלה:





*עדכון 25.7.12 - ניסיתי לפרסם את הדף כביקורת בדף הפייסבוק שבו יאיר "מקשיב לציבור". נמחקתי והושעתי מהדף כל כך מהר שאף אחד לא הספיק לקרוא משם. ה"אביר" שמציג בלוף של פוליטיקה חדשה הוא דיקטטור אמיתי.

אז מה השורה התחתונה? אמנם כל אחד מאיתנו עסוקים בעבודה/לימודים/פרנסה/בריאות/משפחה/ילדים (מחק את המיותר) אך אם אנחנו רוצים באמת להתחיל להשפיע לטובה על חיינו עלינו להפסיק להאמין למדיה - כי שם יעשו הכל כדי ללכלך עלינו, לקרוא לנו טיפשים ומפונקים, משתמטים ומתנחלים, ימנים ושמאלנים, צעירים וזקנים, הכל כדי לפלג אותנו. השינוי נמצא בכל אחד ואחת מאיתנו. עלינו להטיל ספק במקורות המידע שלנו וכך נוכל לשבור את מעגל השיעבוד ולהיות באמת עם חופשי בארצנו. עלינו להבין את כוחנו - אם נקנה זכות השפעה במפלגות ונצביע באחוזים גבוהים נוכל לפטר חברי כנסת שלא עובדים למען הציבור הרחב, ולגרום להם להתאמץ בשבילנו. זה אולי מוזר לחשוב על זה אבל בשביל זה אנחנו משלמים להם. לסיום - תמונה יפה שממחישה את המצב בצורה "חריפה":



עד כאן החלק העיקרי. בסוף כל פוסט אתן כמה קטעים/סרטונים "לקריאה/צפייה נוספת" לאלה מכם שיש קצת זמן פנוי ומוכנים להשקיע אותו בחקר האמת ולא בהישרדות VIP.
מי מכם שנהנה והסתקרן, אשמח אם יגלול למעלה חזרה את הדף, ישים את האימייל שלו בתיבה הקטנה ויצטרף לרשימת התפוצה.


מכתב מאת סטודנט באוניברסיטת ב"ש שהזדעזע עד כמה עמוק הגיע ה"לוביזם" למסדרונות הכנסת והאקדמיה עד שהוא מוצא בגאווה לסטודנטים צעירים, בנוגע לאפודים הזוהרים שאנו מחוייבים לשמור ברכבינו. באמת מרתק ונדיר.

התבטאות של יאיר לפיד בנוגע למעמד הביניים המבטאת את תחושתו האמיתית.

תמונה מדוייקת על שליטת ה"מיין-סטרים מדיה" על חיינו ותחושותינו.

אתר "אמת אחרת", חשוב מאוד כמקור מידע אלטרנטיבי, כמובן - אין לקחת את מה שמופיע שם כנכון 100% כמו כל אתר אחר, אך עצם העובדה שהאתר אינו ממומן ע"י בעלי הון ומתאמץ לתת חדשות עליהם לא תקראו ב"וואלה"/"ווינט"/"NRG" וכו' הופכת אותו לראוי להערכה.

יום רביעי, 30 במאי 2012

פוסט 1: ברוכים הבאים!



"שלטון העם יורד אל הכביש ואני מתבזה" (מאיר אריאל)



בחודשים האחרונים הבנתי שעלי להתחיל ולפקפק במערכות שסובבות אותי. המון כשלים שזיהיתי בכל מיני מסגרות התחילו להתחבר והפכו לאט לאט למועקה. אפתח ואשאל אתכם כמה מהשאלות.


איך קרה ש.....
 - חיילים שנתנו שלוש שנים, חיו בחפיפה עם הרג ומוות וחלקם אפילו סיכנו חייהם, משתחררים ואחרי שהגנו בגופם ובזמנם על אדמות המדינה והארץ, לא יכולים לממן פיסת אדמה?
 - למרות שלכולם ברור שהפוליטיקאים משתינים עלינו בקשת ועושים מאיתנו צחוק, כל גופי המדינה נוהגים בחוסר שקיפות ומשקרים לנו בפנים, העיתונים שוטפים לנו את המוח והטלוויזיה מטמטמת אותנו ומוכרת לילדים שקרים, שום דבר לא משתנה ואפילו מחמיר משנה לשנה?
 - תקציבי החינוך והבריאות מתקצצים שוב ושוב ובו זמנית 70% מסיוע המדינה לעמותות הולך לחרדים?
 - חברי כנסת עושים עבודה גרועה ונכנסים שוב לכנסת הבאה?
 - בניגוד לכל היגיון, בכל ממשלה יש יותר ויותר שרים, פחות ופחות מוכשרים למשרתם הציבורית?
 - משטרת ישראל פשטה רגל, ה"מלחמה בסמים" נכשלת בכל קנה מידה אך ממשיכה להיות מתוקצבת, הרואין הפך נגיש כמו קנאביס ובאיזורים מסויימים אפילו יותר?
 - איבדנו כל קשר עם "נבחרי הציבור", אנו עובדים אצל ה"מדינה" במקום שהיא תעבוד אצלנו?
 - כל קשר בין "מערכת החינוך" ובין חינוך הפך מקרי בהחלט, פרט למורים יחידי סגולה עם תחושת שליחות והקרבה יומיומית, שאינם מספיק מוערכים?


שאלות קשות אלה הטרידו יותר ויותר - ולא מצאתי תשובות שסיפקו אותי.


הכשל הוא קודם כל כשל תפיסתי. ועל מנת להתחיל ולהביא לפתרונו יש צורך בשינוי תפיסתי.
מגיל צעיר גדלנו לתוך שפה מסויימת. כמו שאנו גדלים לתוך שפת אם ובלי שנשיב לב היא הופכת לצורת המחשבה שלנו ולדרך שבה המוח שלנו חושב, באותה מידה גדלנו לתוך שפה של זריקת האשמות.
לאורך ההתבגרות שלנו אנו מוקפים בזריקת האשמות, חיפוש אשמים וחוסר לקיחת אחריות. העיתונים והתקשורת בכלל מלבים את האש, משכנעים אותנו שוב ושוב שהפליטים/הצבא/הפוליטיקאים/החרדים/הערבים אשמים במצב שלנו.
קל מאוד לגדול לתוך תודעה כזאת כי היא מונעת מאיתנו את הצורך לשאול שאלות קשות את עצמנו.
איך אני אשם במצב?     מה אני יכול לעשות?      מתי משקרים לי בפנים ועלי לנקוט עמדה?     איפה האחריות שלי?


המדינה נוצרה בשביל העם. גופי המדינה עובדים אצלנו ולא ההפך. עלינו לרתום אותם לטובתנו בכל דרך שאנו יכולים.
ככל שהאדם מבוגר יותר, כך קשה יהיה לו להודות שטעה. להודות ששיקרו לו כל השנים אך הוא לא עשה את המקסימום בשביל לחקור לעומק את המערכת הפוליטית ולהבין איפה נמצא הכח. הקדישו שלוש דקות וצפו בסרטון הבא.




איבדנו קשר עם האנשים שמחליטים מה לעשות עם הכסף שלנו. נתק זה מאפשר לשליטים העלובים שלנו להתחיל תהליך של אובדן בושה מוחלט. להורים שלנו עוד היו צריכים לשקר ולעשות סלטות באוויר כדי להונות אותם, אך כעת ביבי ומופז שקיללו אחד את השני בשנים האחרונות יכולים להתאחד לקואליציה בקנ"מ של מדינה דיקטטורית, כאשר ביבי ששיקר לנו בפנים על החשיבות של המחאה - מחזיק בממשלה מגעילה ומנופחת עם 30 שרים (ואולי כתוצאה מהפעלול האחרון אף גדלה או תגדל) והכל על חשבון אנשים שעובדים קשה ומתקשים לקנות בית.


אני מניח שאתם שואלים את עצמכם - אם זה כל כך פשוט, איך לא ידענו מזה עד עכשיו?
בשביל להתחיל ולהבין את זה, צריך קודם כל להבין את הקשר ההדוק שבין הון-שלטון-מדיה, קשר שעליו ארחיב בפוסט נפרד. בשורה התחתונה, העיתונים עשו כאילו הם מעודדים את המחאה החברתית (אני מניח שכתבים מסויימים אכן היו בעדה אך הוגבלו ע"י עורכיהם שהוגבלו ע"י הבוסים), אך למעשה עודדו אותנו לצאת לרחובות מתוך ידיעה ששם לא נוכל להשפיע אלא רק לשקר לעצמנו שאנו מועילים. האמת הוסתרה מאיתנו במתכוון מתוך חשש שאנו עלולים להשפיע על ניתוב כספי המיסים שלכם חזרה אלינו במקום לכיסיהם השמנים של האדונים!!


הגיע הזמן להפסיק לצעוק סיסמאות. בעולם כלכלי שבו הכסף משמש שיקול בכל החלטה שאנו מקבלים, אסור לנו לחשוב שלפוליטיקאים יהיה אכפת מאיתנו. אסור לקוות שאם נצעק ברחובות פתאום סדרי העדיפויות ישתנו.
אם אנו רוצים שיקשיבו לנו עלינו להיות היכן שמתקבלות ההחלטות. אנשי הציבור גרמו לנו לשנוא את המפלגות, לבוז להן ולהתרחק מהן ככל שנוכל. מגמה זו משרתת אותם, את האינטרסנטים שכן התפקדו אליהן ואת אנשי ההון שמממנים אותן, מעל ומתחת לשולחן.


בבחירות הקודמות היה ברור שהליכוד תהיה מפלגת השלטון. בבחירות הפנימיות בליכוד שנערכו טרם הבחירות, רק 30,000 איש בחרו למעשה בביבי להיות ראש הממשלה הבא של מדינת ישראל!
לצורך המחשה, באוניברסיטה העברית בירושלים, אחד המקומות הפעילים ביותר מבחינה פוליטית במדינה, לומדים כ-30,000 איש! כלומר אם אלה היו קונים זכות הצבעה בליכוד, הם יכלו למנות את יו"ר אגודת הסטודנטים לראש ממשלה, או לפחות לסגנו כי ביבי שווה הרבה קולות בפני עצמו.


כמובן שיש עוד המון לכתוב ולפרט אבל זה יהיה בפעמים הבאות. כרגע יש 3 דברים עיקריים שעלינו לעשות:
1. להפסיק לזרוק האשמות ולהתחיל להודות בטעויות! להתחיל להאמין ביכולתנו להוביל שינוי!
2. להבין שכמעט כל פריט מידע שמגיע אלינו מתקשורת ההמונים - עומד מאחוריו אינטרס הסברתי ו/או כלכלי.
3. להיכנס לאתר הליכוד או לאתר העבודה ולקנות זכות השפעה! במחיר של 4-5 שקלים בחודש ביכולתנו לקבל יכולת השפעה עצומה! אתם שואלים את עצמכם "למה עלי לשלם בשביל באמת להשפיע"? כי זה המצב ועלינו לקרוא נכון את המערכת הפוליטית ולשנות אותה מבפנים!!






עדיפה צעידה איטית בכיוון הנכון מריצה בכיוון הלא נכון.


אשמח לשוחח עם כל אחד בפייסבוק (Ofer Fatal) או באימייל (OferFatal88@Gmail.com).